עיצוב מדיניות קשישים

אחד מהנושאים בהם עוסק חדר המצב החברתי הוא חוויית היום-יום של קשישים בשכונה ובעיר. המודל שאנו מפתחים, תהליך קבלת החלטות מבוסס נתונים, מהווה כלי חדשני להתמודדות עם סוגייה מורכבת זו.

 80% מציבור הקשישים כיום מתגוררים בערים, אשר מרביתן לא תוכננו או עוצבו באופן המותאם לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. בישראל הצעירה, האתגר לענות על צרכי האוכלוסייה הקשישה בערים התעורר בשלב מאוחר יחסית, וכניסתה של סוגיה זו לשיח הציבורי והתכנוני החלה רק בעשור האחרון.


"עיר ידידותית גיל" מאופיינת באלמנטים שונים, פיזיים וחברתיים, המאפשרים הזדקנות פעילה, מעורבות והישארות בקהילה. אנו בחמ"ל החברתי פועלים לקידום גישה זו בשכונת הדר בחיפה, אשר חלק ניכר מאוכלוסייתה הינם קשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך המתמודדים עם קשיי שפה ונגישות. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מהתחום, מחלקת הרווחה של עיריית חיפה, קרן שח"ף, עמותת לב ח"ש ותושבים ותיקים אשר עובדים עם אוכלוסיית הקשישים בשכונה. על בסיס מיפויים ואנליזות אנו פועלים לאיתור סוגיות ליבה ובניית תכניות עבודה להפיכת הדר לשכונה ידידותית גיל.


כניסה למפה

אחד הנושאים בהם עוסק חדר המצב החברתי הוא חוויית היום-יום של קשישים בשכונה ובעיר. המודל שאנו מפתחים, תהליך קבלת החלטות מבוסס נתונים, מהווה כלי חדשני להתמודדות עם סוגייה מורכבת זו.
כחלק מהמודל של "co-production"  אנו בונים תוכניות עבודה עם מספר גופים. אחד התהליכים החשובים והמשמעותיים ביותר נערך בשיתוף פעולה עם קרן שח"ף ומחלקת הרווחה של עיריית חיפה ומתמקד בנושא אזרחים ותיקים בשכונת הדר. דרך הפלטפורמה של חדר המצב ויחד עם הניסיון והידע מהשטח של הרווחה והקהילות השונות הפועלות בהדר, יצאנו לדרך במטרה ליצור תכנית עבודה שמשפרת את איכות חייהם של אזרחים ותיקים בשכונה.

co-production הוא מודל של שותפות ארוכה ומתמשכת המאפשרת תהליך קבלת החלטות משותפת לחברה האזרחית ולמגזר הציבורי, במקרה שלנו השותפות היא בן הגופים הבאים: הרשות המקומית - מחלקת הרווחה של עיריית חיפה: מנהלת המחלקה, עובדים סוציאליים של שכונת הדר ומנהלת אגף אזרחים ותיקים.
‍חברה אזרחית - קרן שח"ף פעילים חברתיים, מנכ"לית עמותת לב ח"ש, הגרעין התורני, מכינית רבין ואזרחים ותיקים
‍אקדמיה: צוות חדר המצב החברתי.

מתודולוגית העבודה מעוצבת כמשפך, במטרה לזרקר את הנושא החשוב והרלוונטי ביותר עבור האזרחים הוותיקים בהדר. כאשר המטרה הסופית היא לכתוב תוכנית מדיניות ואסטרטגיה חברתית. המפגש הראשון יצרנו תהליך של "שיטוט עיוור" במהלכו צללו המשתתפים לתוך התאום הדיגיטלי האינטרקטיבי ונחשפו בפעם הראשונה לפלטפורמה הויזואלית של חדר המצב החברתי.

במפגש השני הצגנו את עולם התוכן של "עיר ידידותית גיל" על מנת להבין ביחד מהן הסוגיות המרכזיות עבור אזרחים ותיקים היום בערים, וספציפית בשכונת הדר. במפגש השתמשנו בתאום הדיגיטלי ושכבות מידע גיאוגרפיות בשלושה נושאים שונים: דמוגרפיה, דיור ונגישות. המשתתפים ניהלו דיון סביב התאום הדיגיטלי ודנו כיצד הסוגיות השונות באות לידי ביטוי בצורה מרחבית בכל נושא.

במפגש השלישי הצטרפנו לסיור בהובלת מחלקת הרווחה בו פגשנו אזרחים ותיקים במרכז הקהילתי "יודפת" וכן קשישים עריריים המתגוררים בסוגי דיור שונים ברחבי השכונה. שוחחנו עם התושבים ונחשפנו לאתגרי החיים שלהם בשכונה.

בעקבות הסיור בשכונה, המפגש הרביעי התמקד בפערים בין נתונים ממסדיים ואזרחיים והסוגיות שעולות מתוך פער זה. במפגש התבררה החשיבות בהצלבה בין מידע "מלמעלה" ועבודת שטח ונתונים "מלמטה". כתוצאה מכך יצרנו את הכלי "תיק בניין חברתי" (כרטיסיית פרופיל) שמאגד בין מידע פורמלי וחברתי. מתוך הצלבת המידע והאנליזות נחשך כי הנושא של קשישים עריריים הוא אתגר חברתית משמעותי בשכונה ובמיוחד כי חלק מקשישים אלו הם אינם מתועדים בנתונים הממסדים ואינם שייכים לאף מסגרת חברתית.  

המפגש החמישי הובל ע"י כלל השותפים לתהליך: צוות החמל החברתי, עובדי קהילה ממחלקת הרווחה ופעילים מקרן שח"ף. המפגש התחיל בסקירה של כל התהליך עד עכשיו וסיפרנו את סיפור שכונת הדר דרך המספרים והנתונים, גם נתונים ממסדיים וגם נתונים אזרחים. סיפרנו סיפור סוציולוגי, היסטורי ואורבני אשר נתן פרספקטיבות חדשות ומשמעותיות על השכונה. בחלק השני של המפגש הצגנו את תוכנית העבודה אשר באה לתת מענה לתופעה של בדידות בקרב אזרחים וותיקים דרך בניית רקמת תמיכה אנושית.
תהליך המיילסטונס אשר מבוסס על "חשיבה עיצובית":